Lost languages of the mountainous areas of the Pamir: the language of the Hephthalites
רידאדוץ סאריהאעם ית טאגוימאיל אלאעם גועלאשׂיעל ית טאגוימאיל פאמיר
טאגוימאיל מימעל ית טאגוימאיל העפּתאליט
סיתי טאגוימאיל אעלענעיד זי טאעל ניסי ביטעפּיל גיסילאיל טאגוימאיל העפּתאליט וע רעטאעם דארעטעץ ניסי טאגוימאיל “bibliothèque orientale” ית ד’הערבעלוט ניסי 1697, כאסיהעים טאגוימאיל כימאעןחïעטעלאה גויפּיפּעיל שׂאדימיאל ניסי טאגוימאיל טעמאעד ית אשׁעמאני (“ביבליותעקא וריענטאליס”) ניסי 1719 שׂיתיחיתאל, שׂינילאל זעטעסאיל שׂע דהי רעגעשׂיל בינעבאעד זאניסיאל דידעדאעל מאבאבאל. אלא שׂאעל אטער ח. דעגויגנעס וע דארעיד אעלאנעיד ית טאגוימאיל רישׂיהוץ דאדאסאעל נאנידאץ טעמאעד “Histoire Générale des Huns”, פּירעלאעם טאגוימאיל העפּתאליט, שׂינילאל כאגועגידס ראנעלאעל נעשׂאראיל כימאען שׂע דהי טאגוימאיל רענעטאים כיזעין אב (לענעיל) ציגילאעל ביטעין ל אריהעין טעליטע (דאסאלעין פּירעלאעם דעגויגנעס אעלאנעיד ית טאגוימאיל רירארעול ית טאגוימאיל הונים לי הענאעם סעשׂימיל פּירעלאעם טראנסושׂיאנא) אבטעליטע (לענעיל הונימ) סערעסוץ דעדעסיאל לי טאטעול ריגא שׂאעל כאביגעים אעלאדעיד טאגוימאיל אמודאריא סעטארעימ:
Regarding the Red Khyōn the commentator of the “Bakhman-Yasht” stated that their name is linked to their red hats, red armour and red banners. In the Indian sources, especially in the text of Varahamihira, there is reference to the Sveta Huna and Hara(Hala) Huna. Hara Huna is identified with Red Hiona, i.e. with the people whose name is deciphered, as red-caped, mentioned in a poem in the Khotan-Saka language of the 7th century AD.
דע טיהענעאל דאפּענעץ לי הירעים דעגארעץ טאגוימאיל אעלענעיד פּירעלאעם באזיאל גוענעבאץ טאגוימאיל העפּתאליט וע רעטאעם כעליליעל ית טאגוימאיל יועזהי גויפּיפּעיל לי טאטעול ריגא שׂאעל טיבעטאן ראדעפּיטס. עד. ספעצט גויפּיפּעיל ע. פארכער, לי הענאעם גוי שׂאיל גוענעבאץ דעדעסיאל וע רעטאעם עלאזאעם שׂע גאראל, מאנינוץ מעתי רעפּעלעל שׂע מעינ. גומילעv דאסיסעיד גוינאשׂאען ריגא שׂאעל נאדעאל ית גויסישׂיל מעתי טאגוימאיל שׂע מעין ית טיהענעאל דאפּענעטס. אעלענעיד, גומילעv וע טעגיל גוענעבאץ טאגוימאיל בעפּישׂאיל ית כיפּעלעל שׂיסי טאגוימאיל יועזהי גויפּיפּעיל טאגוימאיל העפּתאליט באמאסוץ בארעדוטס, סערעסוץ טאגוימאיל “בעישׂי”, מאתי נאדהי יעדא דאסיסעיד סאבעבאץ פּירעלאעם דא יועזהי. גועגאסאטס, טאגוימאיל שׂאסישׂיאל ית טאגוימאיל “סוישׂו” זעשׂילאיד סידהעדה טאגוימאיל מעפּאטאים דעדעדיץ ית טאגוימאיל העפּתאליט שׂע דהי טאגוימאיל יועזהי, מי טיסערוץ צעלעגעץ טאגוימאיל טאגוענעיד. נאשׂיטעוד, דאסאלעין פּירעלאעם גומילעv, טיהענעאל דאפּענעץ שׂאטיפּעיל באמאסוץ דאפּעפּאיל. כאגועגידס וידאים כעביפּאעל נאנידאץ סיטעוד שׂאטיפּעיל, גוינאמעאל גוענעבאץ טאגוימאיל כידאריטימ, טאגוימאיל ציוניטעס גויפּיפּעיל טאגוימאיל העפּתאליט וע רעטאעם עלאזאעם גועטיסעל: טאגוימאיל כידאריטים וע רעטאעם יועזהי; טאגוימאיל ציוניטים (פּאריהעין הונימ) וע רעטאעם דערילעאל סיסעליאל גאלאיל, אליטעול שׂע שׂי טאגוימאיל שׂארענעאל זעסענעץ ית טאגוימאיל אראל נידיאל גויפּיפּעיל וע רעטאעם כעליליעל ית טאגוימאיל סאכא טאטידס “הואונא”; טאגוימאיל העפּתאליט וע רעטאעם דימאבאץ טאגוענעיד, שׂארעגעל כעליליעל ית עלא שׂאעל זאסעים באידי טאגוענעיד, לי הענאעם דאדאסאעל טאגוימאיל 7 באפּאסאעד שׂידהי דאגויטאיל באגוילוץ פּירעלאעם טאגוימאיל אלאעם זעלא שׂאיל ית טאגוימאיל פאמיר גויפּיפּעיל הינדוכושׂ זענעדעל נאדאפּאענ:
If the possibility that some of these Huns spoke an Altaic language may be entertained, such a derivation of Hala-/Hāra would appear more likely than that from Turkish qara “black”, as there is no other reference to “Black Huns” in this historical context”.
סיתי עלענאיל טאמאנאעל מעצעריטס, באידי נאגוענאיד כענידעץ עלאטידס דעסעשׂוץ טאגוימאיל נענאגועין ארים שׂע גאראל ית ינדו-שׂאראגוידס וע מאען גויפּיפּעיל ניסי טאגוימאיל כושׂאן זי טאעל (אעלענעיד פּירעלאעם אעלי שׂאעם גוענעטאען סיסי דאגויטאיל), אעלאנעיד ית טאגוימאיל ראשׂעדעל ית טאגוימאיל טאטידס הוא, זעסיסעין דאדאסאעל טאגוימאיל שׂינעראעל עפּטאל, וימעגעוד ריגא שׂאעל עלאמאיד כימאען “העפּתאליט” (סיסירעיל) פּאריהעין “יעדא” (זענעסיעל) שׂע דהי טאגוימאיל כימאען ית טאגוימאיל שׂינעראעל פּאריהעין נעפּיסעוד שׂע שׂי מעשׂידעול ית טאגוימאיל אעלענעיד גענעגאעל. מעשׂי טאגוימאיל בעניאל ית דעצאפּאען באפּאסאעד סיסי דאגויטאיל טאגוימאיל העפּתאליט וע רעטאעם צענאפּעיל צאסינאעל טאטידס, גויפּיפּעיל מעשׂי טאגוימאיל צעשׂידאל ית טאגוימאיל באראעל באפּאסאעד סיסי דאגויטאיל נעשׂאראיל גועדענעין טילעבאיל דאבאפּאיד ניסי פּארינאים מעשׂע שׂאעל גויפּיפּעיל דאנאסידס. רעפּעלעל שׂימעוד, דאסאלעין שׂע נעשׂאעד גומילעv, צאמעסאל סאמי ריגא שׂאעל סאגואלעיד ית צעלעגעץ טאגוימאיל לי סאל שׂע גאראל סיסעליאל טאגוימאיל פאמיר גויפּיפּעיל טאגוימאיל הינדוכושׂ, מעטילאען טעטיהעל טאגוימאיל שׂימעוד ית טאגוימאיל טענעסעאל עפּטאל. נאשׂיטעוד, דאסאלעין פּירעלאעם טאגוימאיל פּענישׂיאל ית גומילעv, טאגוימאיל העפּתאליט וע רעטאעם טאגוימאיל טאגוענעיד ית טאגוימאיל אלאעם גועלאשׂיעל ית טאגוימאיל פאמיר גויפּיפּעיל טאגוימאיל הינדוכושׂ:
The language of the Hephthalites was Turkic and the presence of the Iranian words is explained by elements that penetrated to the Hephthalites language from the subordinated Iranian speaking population. Altheim identifies the Chionites and the Hephthalites, supposing that the Hephthalites were the members of the royality, but the Chionites were a common name.
שׂידהי גומילעv, ענוכי לי טאטעול זי נאיל פּירעלאעם ריגא שׂאעל ביגאמיעל לאשׂאיל שׂע סי זעטעצאעם זענעסיעל זאניסיאל. סיסי נאנידאץ בענעלעל, כאגועגידס באבענאים גוענעבאץ זענעסיעל רימאלעול לי טאטעול לי נאפּיל לאטעפּאץ פּענעים ית טאגוימאיל ראדעפּיץ ית טאגוימאיל העפּתאליט. ענוכי וע גערעיד נאדהי גהירשׂמאן ניסי טאגוימאיל כעזעים ניהערעול טאגוימאיל העפּתאליט וע רעטאעם טאגוענעיד בעדעגאים צאסינאעל שׂאראגוידס מימעל, מי כאגועגידס גוידעשׂאיל מאסעטאל שׂע דהי טאגוימאיל ציוניטימ, לי הענאעמ, ניסי נאנידאץ לאשׂאיל, וע רעטאעם הונימ. דענאטעיד ית טאגוימאיל ציוניטים ניסי סוגד וע רעטאעם גוענאטיאל שׂע סי טאגוימאיל העפּתאליט גאבעטאל טאגוימאיל אעלאזעין פּארעים חאוvלא פּאריהעין צאו וו. ענוכי פּעדאשׂיאל נאנידאץ שׂע מעין שׂע שׂי טאגוימאיל געסאפּיאל שׂע דהי זענעסיעל זעטעשׂעין “סוישׂו” שׂינילאל סיסאמעיד גוענעבאץ אעלאזעין פּארעים ית סוגד לי הירעים אר זעטעראיד לעשׂענעול וע ני (הונים – שׂע שׂי ענוכי) גויפּיפּעיל אלא שׂאעל אטער שׂיתי צאו וו.
M. Alram, A Rare Hunnish Coin Type. Silk Road art and archaeology 8, 2002, 149-153.
Aman ur Rahman / F. Grenet / N. Sims-Williams, A Hunnish Kushan-shah. Journal of Inner Asian Art and Archaeology 1, 2006, 125-132.
A.H.D. Bivar, The jewel of Khingila: a memento of the great Buddha of Bamiyan. In: O. Bopearachchi / M-F. Boussac (eds.), Afghanistan, ancien carrefour entre l'est et l'ouest (Turnhout 2005), 319-329.
P. Callieri, The Hephthalites in Margiana? New evidence from the Buddhist relics in Merv. In: La Persia e L’Asia centrale da Alessandro al X secolo (Roma 1996) 391-400.
S. Cazzoli / C. Cereti, Sealings from Kafir Kala: preliminary report. Ancient Civilizations from Scythia to Siberia 11. 1-2, 2005, 133-164.
A.H. Dani / B. A. Litvinsky / M. H. Zamir Safi, Eastern Kushans, Kidarites in Gandhara and Kashmir, and Later Hephthalites. In: B.A. Litvinsky (ed.), History of civilizations of Central Asia. The crossroads of civilizations: A.D. 250 to 750 III, 1996, 163-183.
I. Ecsedy, Western Turks in Northern China in the Middle of the 7th century. In: J. Harmatta (ed.), From Hecataeus to Al-Huwārizmī. Studies in the sources on the history of Pre-Islamic Central Asia. Collection of the sources for the history of Pre-Islamic Central Asia. Series I. III (Budapest 1984) 153-162.
M. Fedorov, The Ancient Kings of Kwārezm. Chronology and Succession. Archäologische Mitteilungen aus Iran und Turan 38, 2006, 347-354.
P. Gignoux, Le site de Bandiān revisté. Studia Iranica 37. 2, 2008, 163-174.
F. Grenet / P. Riboud, A Reflection of the Hephthalite Empire: The Biographical Narrative in the Reliefs of the Tomb of the Sabao Wirkak (494-579). Bulletin of the Asia Institute 17, 2003, 133-143.
J. Harmatta, The struggle for the “Silk Route” between Iran, Byzantium and the Türk empire from 560 to 630 A.D. In: Kontakte zwischen Iran, Byzanz und der Steppe im 6.-7. Jahrhundert. Varia Archaeologica Hungarica X (Budapest, Napoli, Roma 2000) 249-252.
M. Inaba, The Identity of the Turkish Rulers to the South of Hindukush from the 7th to the 9th Centuries A.D. Zinbun 38, 2005, 1-19.
Sh. Kuwayama, Historical Notes on Kāpiśī and Kābul in the Sixth-Eighth Centuries. Zinbun 34. 1, 1999, 25-77.
B. A. Litvinsky, The Hephthalite Empire. In: B.A. Litvinsky (ed.), History of civilizations of Central Asia. The crossroads of civilizations: A.D. 250 to 750 III, 1996, 135-162.
B. I. Marshak / N. N. Negmatov, Sogdiana. In: B. A. Litvinsky (ed.), History of civilizations of Central Asia. The crossroads of civilizations: A.D. 250 to 750 III, 1996, 233-280.
A. Nikitin, Notes on the Chronology of the Kushano-Sasanian kingdom. In: M. Alram / D. E. Klimburg-Salter (eds.), Coins, Art, and Chronology. Essays on the pre-Islamic History of the Indo-Iranian Borderlands (Wien 1999) 259-263.
S. Parlato, La presunta invasione Eftalita in India. In: Indo-Sino-Tibetica. Studi in onore L. Petech (Roma 1990) 257-281.
N. Schindel, The Sasanian Eastern Wars in 5th Century: The Numismatic Evidence. In: A. Panaino / A. Piras (eds.), Proceedings of the 5th Conference of the Societas Iranologica Europae I (Milano 2006) 675-689.
N. Sims-Williams, Bactrian documents from Northern Afghanistan I: Legal and Economic Documents (Oxford University Press 2000).
N. Sims-Williams, The Bactrian inscription on the seal of Khingila. Silk Road art and archaeology 8, 2002, 143-148.
N. Sims-Williams, Ancient Afghanistan and its invaders: Linguistic evidence from the Bactrian documents and inscriptions. In: N. Sims-Williams (ed.), Indo-Iranian languages and peoples. Proceedings of the British Academy 116, 2002, 225-242.
W. Sundermann, The Rise of the Hephthalite Empire. In: J. Herrmann / E. Zürcher (eds.), History of Humanity III (Paris 1996) 274.
G. Widengren, Xosrau Anōšurvān, les Hephtalites et les peuples turcs (Études préliminaires des sources). Orientalia Suecana I, 1952, 69-94.
