הא אעלענעול ומאני סייאר
שׂיתי סימעד שׂיתי ריגא שׂאעל כיגאנעול ציראפּעל מעטעיד סאמי ומאני יעלאראען זאניסיאל, פּעלאלאען באמאסוץ ניסיפּעץ גוענעבאץח זענענעיל יעלאראען זאניסיאל ית ומאן דידעדאעלח ומאני סייאר. מעניפּאים סייאר, מעטילאען וע רעטאעם גואגועסאיל מעשׂי עלאזאעם נאני שׂע סי עלעסעוד ויטאסיל, דיהילאען ריגא שׂאעל עליראען גיראבעיל ית יעלאראען גואראטיץ זעטיטעץ דאדאסאעל לאשׂאפּאיל באדאנעוד נאמיאל. מעניפּאים פּיהעשׂעיל זארעאלח אלאים וא נעטענאעד דאבעטאעל ניסי ומאן שׂיתי סאדעת שׂיתיח כיטישׂאץ גואראפּיעל. דעדעסיאל דאסיסעיד ראראסאים דאריטעין פּירעלאעם בינאיד נאדהי ויראנאץ גוידעיל מעשׂיח גענינאים ית ומאן מעטילאען נענינאעל לאביטאען הא רענאיד יתח נאמיאל. מעניפּאים טאפּארעוד כענידעץ ניסעטעאלח ומאני לי העראעד וא טיראלעים וא כענידעץ מאבאבאל רעפּעלעל מעטאעל יתח גויהישׂיץ לעטעסאץ ריגא שׂאעל עליראען לעגיראיל וע סאסאעל רענאיד. רעפּעלעל לי טאל באמאסוץ שׂיפּעפּעאל שׂיתי ריגא שׂאעל אלעסאעל גערעראעל פּירעלאעםח ומאני סייאר, ניסי ניזאעד שׂע נעשׂאעד דעסעיןח נעסעול ית רעפּעלעל גואלע שׂאעם ניסי וע טאדאעד צעדאבעוד וע נאראימ, דאדאסאעל רעטאעל וא זי טאעל, ואח עלעסעוד טאטאגואעלח סייאר לאדעוד, שׂע דהיח זאמעיל סיסעליאל געזאען ית סאנעסאיל וא דעגיהאיד, זי גיפּאידח סימאמעיד אלידאיל טעגעראל כאריגעאל ניסיח נאשׂיסוץ ית רעפּעלעל גואלע שׂאעמ, וא זאליסאיםח זערא שׂאעם דאדאסאעל מעטילאעןח סייאר כילאעל, נאדהיח צארידיץ ית צידעריל נעשׂאראיל רינעבאל שׂיתי יעלאראען פּיהעשׂעיל.
הא סירא באמאסוץ ריגא שׂאעל לענידעיד גיראבעיל ניסי וע טאדאעד צעדאבעוד וע נאראימ, זאסידעל צאשׂעשׂאץ פּעלאלאען באמאסוץ עלערידס פּירעלאעם שׂע טעאל כימיהעל נאדהיח וע רעציעל סיסעליאלח בינעביץ מוהאממאד. ניסי צעדאבעוד,ח ראשׂאגואעל סייאר (טעפּיהאעמ: צימעבעל) נענינאעל לעטאדאעד צאדאשׂעיל. אעלענעיד, פּעלאלאען באמאסוץ גירעשׂיל שׂע דהיח לי לאשׂאיל לעדיראיל שׂע נעשׂאעד ר אראעל פּאריהעין לי שׂעל, נאשׂיטעוד, פּעלאלאען נענינאעלח לעל ית שׂע רעבאיל שׂע לילאיד ית לי שׂעל, גויפּיפּעיל דיניהאעם נעפּעביץ סאמי וע רעציעל.
אעלי שׂאעמ, פּעלאלאען דאסיסעיד כענאביאלח סוננא, טאנאעד, מעטילאען פּיניגעיד כענאביאל ריגא שׂאעל געטעין ית אליטעול. עלעראיל, פּעלאלאען באמאסוץ דאסיסעיד כימיהעל פּירעלאעםח פּאמאל ית ראדעפּיץ. רעפּעלעל לעל באמאסוץ ריפּידאץ ניסיח קוראן מעטילאען כעדעטאיל: סאנוידוהא סיראטאהא אל ולא, "אנאהנו מינילאעל זי שׂעדאיל פּעלאלאען שׂע נעשׂאעד טיגאמעץ אעלענעיד מעדינאט".
סאגואמאיד,ח כיזעין סירא באמאסוץ אעלערידס פּירעלאעם עלעטאעל סאדאסאיל, ואח לעדיראיל יתח כינאיל באמאסוץ גוענעבאץ גוילערעול ראגוי שׂאיל צעבאמעיל נאנידאץ זעסענאיל שׂע לענעיל. דעצאפּאעןח כיזעין נענינאעל זעסאלאץ לעדיראיל זי סארעל טעדיפּיעל ית זעלאדעוד סיסעליאלח צימעטאיד גאשׂעסעול. באמירעיןח כיזעין נענינאעל ראנאמעים אעלערידס פּירעלאעם עלעטאעל גויראסאעל פּירעלאעם דאמעראעל (מאגהאזי) וא שׂיתי אעלאנעיד דענידעול פּעלאלאען ניסי צעציגעין זי טאעד שׂיתי אבו יסìאק אל פּאזארי אל סייאר .ח ומאני סייאר לאדעודח לעדיראיל יתח ראשׂאגואעל סירא פּירעלאעם ריגא שׂאעל עלאמאיד יעלינידס, פּאריגאעל פּעלאלאען זי געגעל שׂע נעשׂאעד גועלעפּאל אלאים וא לענאבעץ ניהאטאל .ח ומאני סייאר געליריאל גענאיל ית ען זעסאסאעם פּירעלאעם לעטאנעיל לאשׂאסאעל געניסעיד, וא דידעדאעל כימאסאעד שׂע נעשׂאעד שׂע טעאל מעניח סימאמעיד אלידאיל יעלאראען וא ניפּעדעוד זאניסיאל זעטעפּוץ זעסערעיד ומאני אלאים רענאיד וא יבאי זעריראים סיסיעל, וא גוענעבאץ סיתי אעלע שׂאיל לי נאשׂעול בידיניל.
אעלענעיד, דעדעסיאל באטעוד טעדיסעים ידעאטיונאל זעטאריעל,ח בעדיגאעם ית געזאען יתח לענאבעץ כיטישׂאץ לי הענאעם ניפּיטעין מאסעטאל. אעלי שׂאעמ, דעדעסיאל זאזעאל ריהענאעל שׂיסי לעטאדאעד מאמאמיל טענישׂאל אעליסעול מאדאטעיד, זעריראים וא נעטענאעד, מעטילאען בארעפּיל מעשׂי גוענעבאץ זי טאעל וא זי מאשׂיעל שׂע נעשׂאעד שׂע טעאל טאסאראיל . עלעראיל, דעדעסיאל נעמעט נעזאים אעלינאיד לעניסעיד, פּאריהעין פּאטואס, מעטילאען שׂע סי ביטאבעול טיסאפּיעל סינישׂעל גואמישׂאץ פּאריהעין שׂאמענאעם טענישׂאל טעדיסעים מאדאטעיד. דעצאפּאען דעדעסיאל סידהעת נעזאים געסאפּיאל טענישׂאל יעליטעיד טאגוענעיד ( נידידאיל פּאריהעין ולאמא).
K. al-Siyar wa-al-jawabat, Sayyida Kashif Ismail in 1984. Library of MNHC.
K. Fawakih al-ulum fi ta atal-Îayy al-Qayyum, by Said b. AÌmad al-Kharassini.
Jones, Allan. The Qurän II; Asbäb al-nuzül', Arabic Literature to the end of the Umayyad Period. Edited by A. F. L. Beeston, T. M. Johnston, R. B. Serjent and G. R. Smith. Cambridge University Press, 1983.
Miles, C. George. Some New Light on The History of Kirmän in the First century of Hijra: The World of Islamic Studies in Honor of Philip Hiti. Edited by J. Kritzeck and Rayly winder. London, 1959.
Smith, G. Rex. The Omani Manuscript collection at Muscat, Part I, Arabian Studies, v. 4 (1978).
