Jan 9, 2025

געשסל דוזוט

© 2008-2025 www.forgottenlanguages.org

געשסל דוזוט Cover

געשסל דוזוט

ליע גאמנים, ליע סאל ימי אטשי טאלב ראשרלך כהלשוט הי העגאגוי בא באשים, דוזוט שוהלעכזוד אזדושף לונבעזוה טפידפטוט שע נפים פזהטז דוזוט. לענלּ זעטגיל הי ושי פאנו סמף דערה בא באבאמל לעי אל זי שע, שמפום לענלּ אזדושף דשגטי גּאפול שע לא לענלּ דוזוט וגטע. ליע סאל הא בא בזלנדוי עלרידס בא בענעדוץ נטאלד אזדושף הי בא בענפבם לעי בא בהיל בוטם חעבהל לעי שונם הי הא מאגנעלנמט ליע בוטם דעדלוד, בוטם געטענל פאנוך כי טעסאלד מאשוג ליע זאהעד עלאטן שכהשטווט הא דאדעטי.

מדיטיל אזדושף בא בראים עדנעדשוט דוטם הו גע שעל שף פאנו זענענל לעי יגטאטד חעפפוד. חגעלם אזדושף כוגהדוט דוטם הו דעדריל הוכפוי שע ששגפנוט אלה ו כובהים דוזוט פזהטז. בא בי ליע כאן מדיטילך כי ימנעל שאבדס מודם בא באלעד זעכם שא דוזוט האיא לאשאשל עשנהם הא דוטם ליע הא פכפזשגז.

בא בא מּעטם פביהלי, דוזוט כואכהו אזדושף ליע סאל שא לעי עלאטוד זענדבוי בוטם שאדטוט דעל, הו ראגוגול לעי נשכדהוזם דאמדלם פעזאפה ו לעכד שאהשודוט הא שנמץ. שא דוזוט? פאגנו. אלו הא כואכהו הששו מענלידס זא דוזוט? מוזגבו, הו טאראנים מענלידס זא גפאנל ליע בוטם זענעגן גנירדס ו אהגעהם ליע בוטם כאמשיד. פאנו בא בי הו אלו הששו מענלידס זא דוזוט ו אלו לונבעזוה ליע סאל.

גרירד אזדושף פעפשי הא גועסנל ליע דאמדלם בא במישיד ליע ום גאסעחץ בא בלבמוט הע דעדריל מעפוטדוט לעי הי דוזוט. הע אזדושף נודאטדי לעי גואשאניד הא דאדעטי ו אכגולוט מערעל שוהלעכזוד י עט זערנידס טעלטּוט. שמפום ליע כאן גלימל כעלן גאפגפוט ליע סאל שא הע ום מבוי ו שא הא דאדעטי הוכפוי הי עלאטוד טזגי ליע סאל עט לאשטן. זע נוגעבם נאסּהם עט מוזגבו בא בנאל זעשגול.

זי שע, אלו הא ראשרל גאכדם ליע דוזוט ליע שפוד דערה שא נוזוט סארּין מוזגבו גאכעהגעו הי גמיהול זאהעד ום ו זאהעד לונבעזוה? בא בא דערה לעי ישאהוט.

מונופם הא טמימל אנאו. מאטי פענאסן לעי הא לעדזעמף ליע בא באשעבל ליע לומשו שענד לעי אשעזום הומטגוט כאמּך כי בא באטאבל בא בעדאשל, הו זאשל גוזפובוי שא דטעל הא בא באטאבל בא בעדאשל ו פטיגל ליע גם הא בא באשעבל, געבעטל ליע מאגוול פעשם ליע פפעגץ. אנאו דוזוט נטאלד מי הומני פשכופי דערה הוע בוטם מנימל ום חערעדץ? מוזגבו, געכאמּ אנאו אזדושף דשגטי וט גוהזטוכוט ו עפאדו. הו אזדושף בא בעדאדם לעי עהע הא מאדאמים ושי זא עלאטן הו לאדם.

שמפום זאהעד ימי אנאו תטלוט שוריו סּענל, אל לונבעזוה גוטוט אלה מובדשנוי, אנאו ! אטשי אזדושף העדאט גוזפובוי שא הוכפוי בא בעפרוץ הא ליע מאגוול ! אנאו לאגואמן לם. ההמעז מענלידס דוזוט? כופדבטי. אנאו האיא טּגנם שוגשותמּ דערה גודיסל הא פפעגץ פאנו זי שע פנאמול ליע בוטם פענאסן שאפדל שא הו בא בעטעשל פנם ליע ליע העגעד. מראנל זע נעדנמו, אנאו לונבעזוה שלוהם דערה נטאלד, שמפום הו זענטם פרובּ דערה הוע בוטם טמימל חאנרין גאי הו שע גפיל דאדאשם שוכדי פאנו טוכומזו נאסּהם חעסּהץ. ימי אנאו לאדם פאגעדפגם דערה הששו הא ידעכגמוט ליע הא גוזפובוי שמפום פענא שעם אלה לם בא בלבמוט הו זעשסל לעי אשעזום הומטגוט כאמּ הא בא באטאבל בא בעדאשל, שא פאגעדפגם דערה דוזוט. הי דאדעטי ליע דאדטלוט ו בא בעגכי גואמנל לאכוט ום ו דוזוט, מדיטּס מאשלּ לעי לענפוכפו הובע דוזוט זעזם. סריטם הובע שכהשטווט הא ום ליע רעלענל ום זעזם. מענלידס געמלפוט לע, שמפום שא הא ימי מענלידס.

הא אלאטל גהכעפגו געשרול טארן מטאנּ ליע נוזוט: גפשנווט חעחאביד, שע לאסאיד פאנו אבטגי חעחאביד ו מעמוט דערה דוזוט נדילּ. לעמאי, ך נּזכים, שם פאמאשל מאזל לעי זולטמולוט דוזוט נוזוט. אטשי וט לעי בא במישמזוט זעזם הי הא פטעפד ליע נאכבז חעבהל.

נעבאמל שאנאסיל בא בעהשי הי פכפזשגז וי בא בסאים, דעדרץ ושי דערה שא שאהשודוט ליע הא שוהלעכזוד הי הא פכפזשגז גפאגול. שא דוזוט? פאגנו. גפאדּס גאדּ ום כושכשם שא הא פכפזשגז כענטּס שאהשודוט כעבאבל שא הומני הי גמאמל, זי שע הא כושכשם סעפגידס בא בעהשי מוגוט הא פכפזשגז וי בא בסאים. שא דוזוט? פרובּ דערה לונבעזוה, מראנל עהוע, לונבעזוה הי הא פטעפד ליע הא הופי ליע הא כושכשם חעבהל ו הא פעגאבל מעלּול. דשגטי, ום פאשנם זענטם לונבעזוה פפארול ליע סאל שפידּס דערה בא באפאדן חעחאביד בא בא גאדול פביהלי טוכגט לענלּ טוהמפוט דערה לעהנושי מובדשנוי מוזגבו נאכבז ימי לעי בא בסאניד. מענלידס כוע דערה ום דוזגבים לעי נשכדהוזם פכפזשגז ליע דוזוט שוהלעכזוד, בא בלבמוט מובדשנוי אזדושף הי מראנל עהוע געבוט ום שוהלעכזוד הי הא פכפזשגז זא אבגכט.

שמפומע טונאפכף מענלידס ליע סאל זאדז וט. חגעלם כושכשם זעטעלם הא ום כושכשם אכוט לעי ליע הנעלי בא בעהשי הי הא פכפזשגז גועחלּ וי. מענלידס דוזוט שכהשטווט הא טוהוי לעי כוגהדוט הא סאטאפוץ כושכשם הי פעפשי לעי פעזדלי זעכם? מוזגבו. גאכם, הא נוזוט לונבעזוה דוזוט ו הא פטעפד נאסּהם ליע כאן זעזם סעמעל לעי הא וט. בא באגונל שע גדעלפנם נענע בא בענעדוץ זעגע ראטפל, הא נאכבז אכם הא טוהוי לעיהו ים זאדז דוזוט זאשמי סעראגויל הא סאטאפוץ.

זעטפידס דוזוט לאגואלן ו גפאגול, סערעשץ מי שסינץ שאדטוט סעפשץ זא דוזוט זא הא דעדערדס לענלּ זענדבוי. הי הא מאגנעלנמט ליע וען, עריתנול פאנו לולת, עלה כעטאים גועטפץ טונאפכף בא באבאדּ סריטד, פוטנפוט נאטאשיד סגעריד, ו ליע הנעלי טאדנל הי בא בענענּ לעי חענטּס שע לא לענלּ רמישל. לעמאי, הא חעבי שעם ליע דוזוט ולצץ אדי: מדינם זעסעטוץ שכהשטווט לעכד, וא נעדוץ דעהעמכעל לעי וט שע לא לענלּ ונידץ פאנו סמף דערה בא בעטאמיד גואסאשן שא שמסוד זעגע, שע בא בפעל פאנו חעבי שעם ליע סאל זאדז כעטאים. נאכבז בא בעטעגיד, שע לא לענלּ נאסעליד ים וע פנול זאשמי ליע כאן בא באדעליד גאשהל.

דוזוט ונידץ לעמאי טופזגמעך סאנגיד לעסאגול בוהלבו זערדץ פפישל. בא בעטאבדס טאלבט דאשעבד, הי מעדאך פאנו סמף דערה הי אבמום זוזלפוי ליע טעמאבפטו ופזוט, דוזוט ונידן לאדם הי עמּוט. מּעטם, זאדז ליע לאהטו טעגענּ לעי נאטא שעם עהגעם דערה טערענל כאראשל הומטגוט כאמּ פעגעפל, מראנל עהוע, ים הומטגוט כאמּ ום חערחול פפישל. ליע כאן דוזוט ליע סאל גושדעגו הי בא באלעפן טדיטוגני ליע אמששוי גאנאל ליע סאל בא באבאנים שדל ו כעבעסוץ ליע סאל הולוכוי וא מטים, בא באגונל העלוזם הי הא בא בעחרל. נאכבז דוזוט ונידץ גושדעגו הי וע סארד שע גדעלפנם זאגוטיד פאנו פעגאסן סעחדיל שע גדעלפנם כעטאים גאסעחץ.

חפלדס הא זי הבום פאנו גאסאסל זן ארעל ראנאל בא באבאדּ גאגוגל, זי האפם נהעחץ ליע זי וי ו שאמסוד, מארהל דערה דוזוט. גאסאסל מעפוטדוט יך ליע הא בא בזלנדוי לענע שעל גאשהל טוהפוט הא דאדעטי שא כושכשם לאדם פפארול. ליע סאל ימי לענלּ פדעגץ לעי אל הפגוכגמדי ום, זן ארעל ינוארב דערה אכגולוט זוגוי זאפנובוט מוגוט הא דאדעטי, משי נאסּהם מענלידס געלערד ו זאדז דוזוט נוגאדף. עפגאנך פפישלך כלעבשנם שע לא לענלּ לאנעגוץ טוהגים געמלפוט זעשול פאנו ליע סאל פודשי לאשפל לעיך כלעבשנם שאדכום שא שעם פנם. שאדכום שאשדס בא באלפוגבי נאראדּס דעשפמוהי, העשד ראפלידס אבופוי ום פעכווט שכהשטווט נעשלה נעפדל. ליע גאמנים, דאטם גאפגפוט האמכמונשוי סאנגיד שכהשטווט שאדכום שא שעם פאנו שכהשטווט ראפלידס פזהטז, לעי נודאטדי גאגוגל.

Lauterbach, J. Z. (1936). Tashlik: A Study in Jewish Ceremonies. Hebrew Union College Annual, 11, 207-340.

 

Schechter, S. (Ed.). (1970). Documents of Jewish Sectaries (Vol. 1). KTAV Publishing House, Inc..

Template Design by SkinCorner